האם אתם מרגישים לפעמים בצורך לברוח מהכל ולחפש אחר השקט?
"יש זמן להיות בשקט וזמן לדבר" – ציטוט של אונג סן סו צ'י.
קרוב לוודאי שאינכם מכירים את השם הזה, אונג סן סו צ'י, אבל היא יועצת המדינה הראשונה והנוכחית ומנהיגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה במיאנמר (בורמה בעבר).
בשנת 1991 ה"גברת" כפי שהיא מכונה על ידי בני עמה, זכתה בפרס נובל לשלום. הוועדה שמינתה אותה כינתה אותה: "דוגמא יוצאת דופן לכוחם של חסרי הכוח".
משנת 1948 עד 2010, התחוללה בבורמה מלחמה אזרחים שכללה כ-30 קבוצות מורדים (כיום נותרו רק 5).
סו צ'י בילתה את רוב זמנה במהלך שנות ה-80 המאוחרות ועד 2010 ב"מעצר" בצורה מסויימת בגלל דעותיה הדמוקרטיות והקולניות.
כיום, המנהיגה בפועל של המדינה סו צ'י, הפכה את אי האלימות לסדר עדיפות גבוה במדיניותה.
היא מצטטת את המודלים שלה לחיקוי, כגון מרטין לותר קינג ג'וניור ומהטמה גנדי, על פי הבנתה והיא גם ממחישה זאת בנחישות, את אמונתה החזקה שהשקט חשוב לא פחות, אם לא יותר מאשר דיבורים.
ואכן, יש מקרים שעדיף לשתוק בהם מאשר לדבר. (משהו חשוב שמומלץ שהפוליטיקאים שלנו ישתמשו בו).
בחיים האישיים שלנו, אנחנו לא צריכים להיות פוליטיקאים או כל דמות בולטת אחרת כדי להבין את הזמן והמקום שצריך להיות בהם בשקט.
להלן 10 פעמים שכדאי יותר לשמור על שתיקה בחיים:
כשלא יודעים את כל העובדות
הרלן אליסון, אחד מהסופרים הפוריים ביותר בהיסטוריה אמר פעם: "אתם לא חייבים להביע את דעתכם. אתם צריכים להביע את דעתכם המושכלת, אף אחד לא צריך להיות בור." אפשר להסכים או לא להסכים עם דבריו, אבל שיחה על נושא שלא יודעים בה את כל העובדות או ההוכחות עשוייה להיתפס כבורות.
זהו נושא רגיש ועדיף לשתוק עד שנדע את כל העובדות.
כשיש תחושה שהמלים עלולות לפגוע
באמצע דיון סוער רובנו אומרים משהו לא הוגן שפוגע במישהו אחר בצורה לא הוגנת.
אם להיות כנים עם עצמנו, אנחנו מרגישים את ההשלכות של המלים לפני שאמרנו אותם, ואנו מבינים גם למה הם יגרמו – אך בכל זאת נגיד אותם.
כשהרוחות מתלהטות, כדאי לשמור על הלך רוח רגוע, אם כבר מדברים על זה.
כשמרגישים תחושה של בושה
סעיפים 2 ו-3 כוללניים בדרך כלל. כשאנחנו מחליפים את האדישות וההיגיון באימפולסיביות ובהתחממות המזג, השינוי שחל כשפוגעים במישהו אחר הוא משמעותי ביותר.
תחושת הבושה לגבי משהו שלא צריך להגיד עליו שום דבר, לא שווה את זה.
כשזה לא המקום שלנו לדבר
האמת היא שהאזנה ממוקדת (כלומר, האזנה פעילה) היא דבר די נדיר. יותר מדי אנשים מעדיפים שישמעו אותם מאשר לשמוע וזה משהו שכדאי אולי לשנות.
ההבנה והאקטיביות בהאזנה, יכולים להוביל לתובנות חדשות, להרחיב את הידע ולשפר את מערכות היחסים שלנו.
כשאין לנו מה לומר
זה די אירוני ש"דממה לא נוחה" היא דבר שקשה להסכין איתו, אבל שיחת חולין היא מיומנות חברתית.
שיחות בין חברים זה דבר נחמד, אך למה אנחנו צריכים להרגיש חובה שתמיד צריך להגיד משהו כשאין בעצם? (לשתוק).
כשמקניטים אותנו
אף אחד לא חסין מפני זה שהוא לא מוצא חן ללא סיבה טובה, ואף אחד לא חסין מפני בריונות, אפילו ככל שאנחנו מזדקנים.
אין שום סיבה טובה להגיב למישהו שכל מטרתו היא להקניט אותנו.
צריך שתהיה שליטה עצמית כדי לשים קץ לכזאת שיחה – פשוט עשו זאת !
כשמנסים לשנות התנהגות
הבנה וניסיון להפסיק הרגלים רעים הם מעשה אצילי. שינוי ההתנהגות שלנו זה דבר שדי קשה לעשותו. הרגלים חוזרים על עצמם בדרך כלל, מאחר ואנחנו לא מתבוננים ומתערבים.
כשמדובר בשינוי צורת הדיבור שלנו לעצמנו ולאחרים, מתעוררים בנו מחשבות ורגשות סותרים. חשוב לשמור על השתיקה עד שנוכל להחזיר את השליטה לעצמנו.
כשהרגשות השליליים גואים בנו
שוב, אין שום חוק לא כתוב שצריך לדבר עם אנשים, ובוודאי שאין שום חוק לא כתוב שאומר שצריך לדבר עם אנשים כשנמצאים בהלך רוח רע. כפי שכבר הוזכר, רגשות שליליים מצליחים להעיב על חוש השיפוט שלנו וזה עלול לגרום להגיע למקומות שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם.
כשאפשר לעשות משהו פרודוקטיבי
למה צריך לפטפט ולומר 100 מלים בשניה חסרי משמעות, ובמיוחד כשאפשר להיות חכמים יותר בהשקעת הזה הזה? באופן לא מפתיע, עיסוק בשיחות אקראיות הוא אמצעי נפוץ כדי להתחמק מאחריות.
צריך לחשוב על מה אפשר לעשות במקום זה כדי לשפר את חיינו?
כשהמלים שאומרים משפיעים לרעה על מישהו
לדבר על מישהו תוך כוונה לגרום נזק לתדמית שלו היא פעולה לא חכמה. זהו מצב חסר תוחלת. במיוחד כשמדובר במישהו שהוא בן זוג, בן משפחה, חבר או עמית לעבודה.
אם יש בעייה ביניכם לבין מישהו אחר או להיפך, פנו אליהם באופן אישי. התעלו מעל לדיבור השלילי והראו קצת אופי.